הרוח מתערסלת /

תמרה חלוצי

בעקבות "הרוח מיניקה את גורי הרוח" מאת אורין רוזנר

הָרוּחַ מִתְעַרְסֶלֶת בְּשִׁירַיִךְ,

רְווּיַת-טַל, הִיא מַאֲכִילָה אֶת גּוּרֶיהָ

שֶׁבּוֹגְרִים לְאִטָּם,

כְּמוֹ הָיוּ חַיּוֹת-בַּר.

כְּשֶׁהָרוּחַ מִתְרַפֶּקֶת עַל חָזֵינוּ

אָנוּ יוֹדְעוֹת רַחֲמִים.

אַחַר כָּךְ,

הָרוּחַ הַטּוֹבָה בָּאָה בִּי כְּמוֹ סְעָרָה,

עָלַי וְעַל צַוָּארִי:

בְּיָדִי הָאַחַת אַאֲכִיל אֶת גּוּרֶיהָ

וּבְיָדִי הָאַחֶרֶת –

אָחוּשׁ בְּעֵינֵיהֶם אֶת הָאֹפֶק.

פַּעַם חָזְרוּ מִצַּיִד וְכָתְבוּ בְּדָם עַל קִירוֹת מְעָרָה. בֵּין קִירוֹת בַּיִת כּוֹתֶבֶת בְּטֵלֵפוֹן נַיָּד. נֶעֱזֶרֶת בְּאַפְּלִיקַצ

מֵאָז - מַשֶּׁהוּ קָרָה לִי. מַשֶּׁהוּ קָרָה גַּם לָךְ. גּוּפֵךְ הִשְׁתַּנָּה לְעָנָף יָבֵשׁ מִתְבַּקֵּעַ בְּצִמְאוֹנוֹ, נַעֲשָׂה לְקָו דּ

הִנֵּה מַה שֶּׁרָאִיתִי בַּשַּׁחַר רְצוּעוֹת שֶׁל רָקִיעַ רָאִיתִי בַּשַּׁחַר רְקוּעוֹת כְּשַׁלְשֶׁלֶת רָאִיתִי בַּשַּׁחַר