יהונתן אלון
בַּמָּטָר הַזֶּה
נִצָּת סְמָדַר הַבֻּסְתָּנִים
נִכְבָּשׁ כְּרִבַּת תּוּתִים אֲדַמְדַּמָּה
הַחוֹלֶשֶׁת בֵּין שִׂפְתֵי הַגֵּיאָיוֹת
הַכְּחַלְחַלּוֹת
שֶׁבְּמִדְרוֹנוֹת אִישׁוֹנַי.
בַּשְּׂרֵפוֹת הַמִּתְלַהֲטוֹת
שֶׁל עֲצֵי הַפִיקוּס
הַנִּכְבִּים כְּמוֹ חֶרְפָּה נִתֶּכֶת,
רוֹעֲדוֹת בִּי הַשְּׁתִיקוֹת הַדְּלוּחוֹת,
הַמְעֻפָּשׁוֹת
בְּתַחֲרַת מַלְמָלָה כְּרוּתָה.
בְּעִיֵּי הֶחֳרָבוֹת
הַמִּשְׁתַּבְּרִים
כִּגְמַלִּים נֶאֱנָקִים,
שָׁם
עֵירֹם וְעֶרְיָה
מַמְתִּין לְךָ
עַל סֶלַע הַמִּדְבָּר.
בּוֹאֲךָ אֵלַי,
עוֹרְבִים צוֹוְחִים כְּמַהֲמוֹרוֹת חַיֵּינוּ,
תֵּכֶף עֲסִיס רִמּוֹנַי
יְפֻצַּח עַל יָדְךָ,
יִהְיֶה לִרְקִיקַת גַּאֲוָתֶךָ
הָאַוְרִירִית
בְּנֹגַהּ שִׁקְטְךָ.
Comments