24-7 /

נועם נוה

עִיר נִמְתַּחַת כְּרֶשֶׁת מֵעָל

זְרָמִים חֲמִימִים שֶׁל בְּדִידוּת

לוֹכְדִים שַׂקִּיּוֹת נַיְלוֹן סְחוּפוֹת.

אוֹר חָלָב מְטַפְטֵף אֶל הָעִיר

הַדּוֹמֶמֶת. רַק פְּעִימוֹת הַכְּבִישׁ הַמָּהִיר

הוֹלְמוֹת, לְמַחְשָׁבוֹת יֵשׁ הֵד. הֵן אֲדָווֹת

מִתְרַחֲבוֹת, נִתְקָלוֹת בְּקִירוֹת בִּנְיָנִים.

הַקּוֹל הַמִּתְעַבֶּה סְבִיבְךָ הוּא שֶׁלְּךָ –

רַק יוֹתֵר שָׁחֹר.

הָיִיתָ רוֹצֶה שֶׁמִּישֶׁהוּ יִשְׁמַע, אֲבָל בָּעִיר

יֵשׁ רַק אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יָבִינוּ

דְּבָרִים שֶׁאַתָּה לֹא יוֹדֵעַ לְהַסְבִּיר.

מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ הַגּוֹאֶה, מַבְזִיקִים

כְּמִגְדַּלּוֹר – אוֹרוֹת נֵאוֹן אִלְּמִים

24/7

אֲרִיזוֹת מַבְרִיקוֹת: נֶחָמָה וְשֶׁפַע

בְּאַחַד עָשָׂר שֶׁקֶל תִּשְׁעִים

דֶּלֶת שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נִנְעֶלֶת,

אוֹרוֹת שֶׁלְּעוֹלָם לֹא כָּבִים,

הַקּוֹלוֹת בְּרֹאשְׁךָ נִבְלָעִים

בֵּין לְהָקוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת שֶׁל מַדְבֵּקוֹת וּמְחִירִים.

פַּעַם חָזְרוּ מִצַּיִד וְכָתְבוּ בְּדָם עַל קִירוֹת מְעָרָה. בֵּין קִירוֹת בַּיִת כּוֹתֶבֶת בְּטֵלֵפוֹן נַיָּד. נֶעֱזֶרֶת בְּאַפְּלִיקַצ

מֵאָז - מַשֶּׁהוּ קָרָה לִי. מַשֶּׁהוּ קָרָה גַּם לָךְ. גּוּפֵךְ הִשְׁתַּנָּה לְעָנָף יָבֵשׁ מִתְבַּקֵּעַ בְּצִמְאוֹנוֹ, נַעֲשָׂה לְקָו דּ

הִנֵּה מַה שֶּׁרָאִיתִי בַּשַּׁחַר רְצוּעוֹת שֶׁל רָקִיעַ רָאִיתִי בַּשַּׁחַר רְקוּעוֹת כְּשַׁלְשֶׁלֶת רָאִיתִי בַּשַּׁחַר